ההורים בארץ או ההזדמנות באמריקה -מה האופציות שלי (מיסוי ישראלי ואמריקאי של של אופציות לעובדים)

ההורים בארץ או ההזדמנות באמריקה -מה האופציות שלי (מיסוי ישראלי ואמריקאי של של אופציות לעובדים)

בועז היה רוצה שיחליטו בשבילו, הלוואי ולא היה מקבל את ההצעה ולא היה צריך להתייסר, מה אופציות שלו? או להישאר בארץ ליד ההורים המתבגרים או לקבל קידום, לקבל תוספת קלה במשכורת אבל חבילת אופציות שמנה ולאחר שלושה חודשים לעבוד במשרדי חברת הבת בקליפורניה.

מצד אחד אחותו מפמפמת לו שההורים חולים וכבר לא צעירים והם צריכים לראות את הנכדים שלהם וגם לנכדים מגיע סבא וסבתא אבל מצד שני תגל אשתו בדיוק באותה הסיבה: " זה הסיכוי שלנו לתת לילדים עתיד כלכלי". זו לא התוספת במשכורת כמו האופציות שהיוו הכנסה שהיא שובר שיוויון.

ואז התחילה סאגה של להתייעץ עם חברים, שכנים ואפילו טארוט, בסוף ארז זרק לבועז- "אתה אומר שאין כאן הרבה שינוי בשכר אלא רק האופציות, כמה נטו יישאר לך מזה" וכך הם הגיעו אלי- כמה נטו יישאר.

בועז נתן את ההשראה לפוסט של היום –מה השלכות מס של מי שמקבל אופציות (נקרא לזה בשם המפוצץ "תגמול הוני"). יש את המקרה הבסיסי שבו סתם קיבלת תגמול הוני (בארץ או בארה"ב) ויש את המקרה הסופר מסובך שבו גם קיבלת תגמול הוני וגם עשית רילוקיישן (היינו פוטנציאל לשינוי תושבות).

יש לא מעט סוגים שונים של סוגי תגמולים הן בישראל והן בארה"ב עם כל מיני שמות קוד כאלה: RSU, ESPP, ISO אופציות 102 עם ובלי נאמן, אופציות 3ט ועוד מרעין בישין

תגמול כזה שניתן לעובד בקשר עם העסקתו הוא ככלל הכנסה שחייבת במס –כמה?

הכל מתחיל ונגמר במחיר המס של הכנסות ובעיתוי ההכרה בהם-זהו.

אפשר לכתוב ספרים על מיסוי תגמול הוני לעובדים, והאתגר שלי היום הוא להעביר עקרונות בפשטות עד כמה שאפשר. לכן אמנע מדוגמאות מספריות, אלא אדבר על עקונות ביחס לתרחישים הנפוצים ביותר:

אסכם את העקרון הבא:

1. לדיון זה נאמר שיש שני סוגים של הכנסות: הכנסות במחיר מס נמוך והכנסות במחיר מס גבוה: הכנסות המסווגות כ"שכר עבודה" –משלמות מס יותר יקר (ורכיב נוסף של ביטוח לאומי) והכנסות המסווגות כהוניות (רווח הון) –משלמות מס יותר נמוך (גם בישראל וגם בארה"ב) –לכן העובד תמיד ירצה שמה שלא יהיה –יסווגו לו את ההכנסה כהונית.

2. ויש גם את שאלת המתי? מתי יש אירוע מס? מתי האירוע בו נקבע שקיבלתי משהו ואני צריך לשלם עליו מס? אז בחיי התגמול ההוני, אני יכול לחשוב על 4 נקודות בציר הזמן שיכולים לראות בך שמי שצריך להוציא צק למס הכנסה

a. מתי שקיבלתי את האופציה ו/או

b. מתי שאני זכאי לה ללא מגבלה כזו או אחרת ו/או

c. מתי שביצעתי המרה מאופציה (שהיא בעצם זכות לפעולה עתידית) למניה של החברה (בעלות המקנה זכות לדיבידנד, הצבעה ונכסים בפירוק) ו/או

d. מתי שמכרתי את המניה וקיבלתי מזומן

בבסיס –הן חוקי המס בארה"ב והן אלו בישראל ירצו למסות את ההטבה הגלומה מייד עם קבלתה כאילו הייתה הכנסת עבודה רגילה, ואולם בחוקים של שני המשטרים יש עקרונות עידוד דומים לפיהם אם העובד ימתין ולא "ייפגש עם הכסף" מיד, (במילים אחרות אם יעבור פרק זמן ממועד מתן האופציות עד שהוא יוכל לממש או יממש, אזי תמורת ההמתנה הזאת, הוא יוכל לקבל את ההטבה הכלכלית במחיר מס נמוך

בישראל יקראו לזה 102 עם נאמן ובארה"ב יקראו לזה ISO או ESPP

איך האמריקאים אומרים

Fair and square

יש הרבה סוגים של תגמולים הוניים לעובדים אז אגע רק בפופולרים

מסלול נפוץ בישראל אופציות במסלול "102 עם נאמן" –אתה מקבל אופציות לרכישה של מניות חברה. בהענקה שלהם לא קורה דבר, אבל לאחר שנתיים של המתנה (בשנתיים האלו הם עדיין לא שלך מלא), אתה זכאי להם ואז נולד אירוע המס.

ואם גם כאן נתמקד רק בחברה שמניותיה נסחרות (כך שאפשר למדוד שווי)- נצטרך לעשות מעין גמור חשבון: => שווי ההטבה ביום שקיבלת את המכשיר ייחשב כהכנסה ממשכורות (תתכבד לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי)

= > כעת יש לך מניות ולאחר ששילמת מס כל עליית ערך מכאן ואילך –אם תמכור –זה כאילו מכרת מניה בשוק החופשי עם רווח הון ומס רווח הון רגיל. תענוג.

מסלול נפוץ בארה"ב

המכשיר הפופולארי נקרא RSU או "בעברית" Restricted stock Unit

אוהבים לתת את המכשיר הזה כי הוא רק עבודת ניירת בעצם, העובד לא צריך נדרש להביא כסף מהבית עבור קנייה של המכשיר וגם המיסוי פשוט.

אומרים לך "קח זכויות, אתה לא צריך לשלם עליהם כלום, אתה צריך להיות עם החברהX זמן. כעת, לאחר אותו X זמן (האמריקאים כל כך נהנים לדחוף לכאן את המילה Vesting), המכשיר שלך". מחשבים לך מס כאילו זו הייתה משכורת רגילה (בישראל דווקא לוקחים את ההטבה הכלכלית וממסים אותה חלק במחיר מס נמוך וחלק במחיר מס גבוה- בRSU האמריקאים ימסו את מלוא העליה במחיר מס גבוה ותתכבד לשלם גם ביטוח לאומי אמריקאי.

בועז מתחיל להתרגז, לא מספיק שהוא מלא בייסורי מצפון אלא גם ההסברים עדיין לא ברורים, נראה כאילו רק סיבכתי במקום לפשט, והוא לוקח את השיחה למקום אחר "אתה יודע, שהייתי ילד, אבא לקח אותנו לשליחות בניגריה, היינו שם כמה שנים, הוא היה באותו מצב", נראה היה שבועז כבר קיבל את ההחלטה להגר והוא מחפש להרגיע את המצפון.

לאחר ששילמת מס קיבלת גם מניה וכעת כל עליית ערך מכאן ואילך –אם תמכור –זה כאילו מכרת מניה בשוק החופשי עם רווח הון ומס רווח הון רגיל. Fair and square

עד כאן דיי בסיסי וסטנדרטי……

מתי זה הופך להיות בר מינן יותר מסובך? כשאתה מקבל תגמול הוני במדינה א, עושה רילוקיישן למדינה ב ואז מגיע המועד שבו אתה מממש אופציות או מוכר מניה

דיי דרעעק

מסובך ומכיל הרבה אי וודאות מכמה סיבות:

1. ישראל וארה"ב לא בהכרח יסווגו את אותה הכנסה באופן זהה –כך למשל ישראל יכולה לסווג כהכנסה במחיר מס נמוך (הונית) בעוד שארה"ב תסווג כהכנסה במחיר מס גבוה (הכנסת שכר)

2. היכן הופקה ההכנסה –ייתכן ולא ברור –עובד שקיבל אופציות שהיה בגוגל ישראל ובאיזה שהוא שלב עבר לקליפרוניה –היכן רואים את ההכנסה כנצמחת? בישראל? בארה"ב?

3. חלוקה של זכויות מיסוי –מי ממסה ראשון ואיזה הכנסה?

הטלפון מצלצל, אני מביט בבועז, מנסה להבין אם הוא עוקב, רואים שהוא מיוסר ובכלל נראה שהראש שלו במקום אחר, נראה שהוא בכלל מתלבט אם לענות, יד אחת אוחזת בטיוטת חוזה העבודה והיד השנייה בנייד

"אבא שומע? הוא יוצא מהחדר

זהו להיום –נגענו בעקרונות בלבד, בלי חריגים ובלי סיבוכים -בפוסט הבא גם נתעדכן על בועז וגם על מה מהאופציות שלו תרתי משמע הוא בוחר לממש

מבקש להודות ליניב שמואלי ומנשה נבנצאל על הערותיהם הבונות

אשר טוריאל הינו רואה חשבון ומשפטן שעוסק במיסוי, משפט וחשבונאות בזירה הישראלית האמריקאית והבינלאומית, הכתוב הינו להשכלה כללית בלבד. אין לקבל החלטה ללא בחינה פרטנית של העובדות. הכתוב אינו מקים יחסי לקוח-רו"ח/עו"ד.